<h1>ספר השולחן הלכ' סעודה שער שביעי</h1>
<h2>דף כ:</h2>
נשים בקידוש היום חייבות דבר תורה, כדאמר רבא זכור ושמור בדבור אחד נאמרו, כל מי שישנו בשמירה ישנו בזכירה, והני נשי הואיל ואיתנהו בשמירה, דהשוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה, איתנהו נמי בזכירה. והילכך אשה מוציאה היא לבעלה, אבל שמגונה הוא. אבל חרש שוטה וקטן לא מפקי אחרים ידי חובתן, כדתנן זה הכלל כל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן. וכן כתבו הגאונים ז"ל.
<h2>דף כז:</h2>
יכול אדם לקדש על הכוס ערב שבת מבעוד יום אע"פ שלא נכנס שבת. וכדרבי חנינא דצלי של שבת בערב שבת. (ואמר) [ואומר] קידוש על הכוס. וזהו באותו זמן שמוסיפין מחול על הקודש, שהוא מהלך ארבעה מילין עד צאת הכוכבים. וזמן זה אם רוצה להוסיף מקצתו מוסיף, ואם רצה להוסיף כלו מוסיף, אבל קודם לזמן זה יום גמור הוא ואינו בכלל תוספת, ואין מקדשין בו ואין מתפללין בו של שבת, וכן פירש (הרמב"ם) [הרמב"ן] ז"ל.
